Archive for the ‘סוכני שינוי’ Category

טאואיזם חברתי

"מחוץ לשביל
שם בחוץ בציפיה לאור
או בחשכה מוחלטת"

– בוקר טוב. אם את\ה קורא\ת את המילים הללו סימן שאת\ה חי בניו זילנד.
אצלנו השמש זורחת ראשונה, ואנחנו התעוררנו ראשונים מכל העולם.
אנחנו מנסים להעיר אנשים כי צריך לנקות את הבית, אבל כולם רק רוצים לישון עוד קצת.
"רק עוד חמש דקות, נו" הם מבקשים.
השעון המעורר כבר צילצל מזמן.
אנחנו הנונדיק של השעון המעורר.

איך זה נהיה ככה?

– פעם התפצלנו – לא תמיד היינו מדע ורוח, והדיאלוג לא תמיד היה טעון כמו בין הגבר לאישה שאנחנו מכירים.
אבל אז הייתה מריבה:
המדע רצה לראות בצורה אמפירית, שפשוט כמשמעו אומר שהחושים תופסים את זה.
זהו החלק שמפתח את הדברים אשר נותנים תענוג לחושים, משום שהחושים מובילים את המחקר זה,
בעוד שברוח מה שמוביל את המחקר הוא התבוננות בפרקטלים והמבנים הטבועים בהכול, והמביאים רק לתלמידים המוצלחים ביותר,
באחוזים סופר נמוכים תועלת שהיא מבחינת העונג של הפרט גדולה לאין שיעור מזו של החושים,
אך קשה נורא להגיע אליה, והמין האנושי בצורה קולקטיבית ויתר על להגיע לשם, והסתפק בתענוגות החושים בלבד,
תוך שהוא מוחה בכאב על כל מי שמנסה להנות דרך הרוח, מכיוון שהוא מתוסכל וכועס על כך שהוא עצמו אינו מאמין בעצמו.

ופתאום היום בזכות הגיען של הרוח והמדע לתובנות מספיק בהירות כדי שהתקשורת שלהן תוביל אותן למסקנה שהם מדברים על אותו דבר
(פיסיקת קוונטים לדוגמא, שטוענת שאתה משפיע על תוצאות הניסוי בכך שאתה עורך אותו, זה מחשבה בוראת מציאות של הרוח.)

כיום תנוועת הניו אייג' פוגשת סוף סוף כתגבורת את  התלמידים הרציונלים של הנבואות האוטופי-כלכליות של מרקס במהלך הפוך מהדרך שהייתה עד עכשיו –
עד עכשיו הייתה הפילוסופיה קודמת למתמטיקה בכל תובנה של המין האנושי, ואילו כאן הרוח מצליחה להדביק בצורה בהירה בהסברים הפופולרים שלה את הדיוק בכלי הכלכלי-רציונלי שמרקס הביא, ובדיוק אז ונותנת לאותו כלי את המפתח שהוא היה זקוק לו –
יישום של התיאוריות הנקיות מ"קומוניזם" של מארקס בשלמותן,
סוף סוף קהל גדול מספיק שבאמת מבין חופש מהו
ולמה המודל המרקסיסטי מאפשר מערך של שיוויון והדדיות מחושבת של ממש.

—————————————————————————————————————–

כדו"א מצוי בהתפתחות משלו דרך תהליכים. בכל תקופה בהיסטוריה בני האדם שיקפו את הגיל שלו.
בנוסף, מכיוון שהכדור הוא בעצם יצור חי ואני תאים שלו, הטראומות שלו,
הבדידות שלו(הוא בכל אופן המציא אותנו, החברים הדמיוניים שלו), הכאב מהקריעה של הירח –
כל אלו טראומות של כל אדם ואישה. אנחנו הרי פרקטל של הפלנטה.

– האבולוציה מגיעה עכשיו כסוף תהליך ההתבגרות. אנחנו עומדים לעזוב את הבית של ההורים.
שיחקנו עד כה ברובים והחדר שלנו היה מלוכלך, והיינו נבוכים ודי ילדותיים כלפי עירום וסקס.
ממש כמו בני נוער.

היציאה לבגרות היא לקיחת האחראיות ההולמת לשלב ההתפתחותי שלנו מבחינה רגשית.
גם לנער בין הגילאים 16-22 לא מפתחות היכולות המנטליות כאותו קצב מסחרר של התפתחות רגשית.
אין מה להשוות ממש, ואנחנו בשיאה של התפתחות רגשית.
רק מבט בכמה נשיים הפכו הגברים בחברה שלנו מספק הצצה לאיך יראה העתיד השוויוני במין שלנו –
חברה שמכילה את עצמה כמו הרחם את העובר.

זו הניאוספירה.
————————————————————————————

– ניאוספרה היא האחדות שהיא אינה אף אחד אישית, אבל מורכבת כשלמה מכולם.
לשם היקום(ההכול) צועד באופן ברור וכל התהליכים שתומכים בלידה של הניאספירה מקבלים כיום תמיכה מאוד גדולה.

– אווטאר זה משל נהדר למאבק אל עבר אחדות…
האימפריה האמריקאית נגד ה"ילידים" – החבר'ה הכי מגניבים בהיסטוריה של הקולנוע בערך, המורדים…
חבורה של היפים אנרכיסטים, שחיים כולם כילדי אינדיגו  עם הטכולגיות בשפע מכל עבר.
מראים כאן בבירור איך הטכנולוגיה של האדם לא מתקרבת לטכנולוגיה הטבעית-קהילתית של הילידים,
ואיך שהמניע הכלכלי, הקפיטל, מניע את בני האדם לעומת שימור הטבע ואיזור המחיה –
הקרב העתיק ביותר בין הקפיטליזם על כל צורותיו לבין תרבויות אחרות.

——————————————————————————–

אז הדברים התפתחו בכיוון של יצירה ובתיאורים המביאים כולם גרסאות של אותו אור.
וככה יוצא שהיום –

גוגל הוא כדור הקריסטל הכי טוב בהיסטוריה…
אתה נכנס אליו ומקבל ברגע את כמות המידע הרלוונט הכי גדולה בהיסטורי,
כדי לקבל איתו החלטה.
זו עדות להתפתחות הטכנולוגיה ווהשפעה החיובית שיש לה על האבולוציה של הרוח.
.
.
.
.
.

מה היה עד היום…
—————————————————————————-

– המחשבה המזרחית הנפוצה הייתה קפואה, ותיארה מצב שבו צריך ללמוד לקבל את המציאות
כפי שהיא וללמוד לשמר את עצמך ולהכיר את עצמך על חשבון העולם הפיסי והתענוגות…

– וכל הזמן הזה הטכנולוגיה אכן משתפרת ויש לה השפעה על התודעה,
ומאז ומתמיד ההשפעה הזו מתפתחת בקצב הולך ומאיץ,
כלומר שהיכולת לתאר את האור מבלי לשהות בו בזמן נתון משתפרת,
ובכך מביאה אור למקומות שבהן היה חושך,
רק שלהבדיל  מהלהבה הרגעית של ההשראה,
האור הלוגי נשאר דלוק.
הידע הוא אור שדועך הרבה יותר לאט מפשוט הרגשה נעימה רגעית.

– וברקע, עבור אלו המחזיקים ומעבירים את הידע הזה ה"קדוש",
הדברים נערמו זה על זה ויצרו לאורך  הזמן את הכלים ההולכים ומתדייקים להסביר ולחוות יותר מדויק את האור…
לאט לאט נוצר הכלי בדמיון של כולם, האור והחושך –

התשובה לפרדוקס שבין רצון חופשי, ביטוי אינדבידואליסטי לבין הצורך במבניות והתארגנות רציונלית לניהול הפלנטה יוצר את המתח-
לתשוקה והביטוי האישי לא נמצא תחליף כמבנה החברתי הכי יעיל בסיפוק הסקרנות של התינוק ובגיר האנושי,
והרציונל התגלה כמורה הדרך בכל הקשור לגוף שלנו וניהול הפלנטה במבנים אשר מתדייקים גם והופכים לנגישים לכולם על פני הזמן –
כל הזמן נוצרים מבנים מורכבים והולכים, אשר בכל פעם יש בהן מקום לאחוז גבוה יותר מן האוכלוסיה להשתתף באחריות והחלפה ויצירת מידע חדש – אור.

—————————————————————————————————-

ואז נוצרה התובנה של הניאוספירה 
ההבנה שהפתרון הוא אחדות של מגוונים שהדרך היחידה ליצור אותה היא שדה של כל בני אדם שמעוניינים מרצונם החופשי לתקשר במידה המקסימלית, מה שיאפשר את התנאים האופימלים לתענוג ברמה הפרטית, ומשם כמובן לכל האיכויות החיוביות, משום שזה תענוג אינסופי שאין כרסום בו.

כך שהמסקנה היא שכדי לחוות את המצב האולטימטיבי חייבים גרעיני השליטה ליצור
להגיע לניאוספירה, ובשביל זה הם צריכים את כולם.
כדי להמנע מלשלם על הנזק והזיזהום שהם יצרו,
מבלי שיהיה כעס – בשביל זה הם לא יוצאים לאור מאז שהם גילו את כל זה. שקר מושך שקר.
אבל דבר אחד בטוח. רק כולם זה הפתרון. מרצונם החופשי 🙂

– מי שחושב שהאילומינטי רוצים להשמיד 80% מהמין האנושי צריך, כשהוא פוגש בחבר הארגון להסביר לו שבכך הוא גם יחסל את האחוז השווה של כח חישוב של אותם 80% –
מכיוון שהניאוספירה היא למעשה רשת של בני אדם אשר יוצרים מחשב על שהם הרכיבים שלו,
כל אדם הוא רכיב חישוב שפותח מאז קום היקום. אין לזלזל בכלים אלו, ולא בכל מגוון שבהם הם פיתחו חיים.
הכל צריך להפוך למחקר.

"וכשכל הלחימה תיפסק,
כל המחקר יהיה שייך לכולם"

מודעות פרסומת

טוב להדליק נר מלקלל את החשיכה

מה נותן לכם מוטיבציה להיות פעילים?
לנקוט עמדה?
כמה אומרים לכם שאתם מגזימים, שאין פתרון, שרק מפלגה,
שדפני וסתיו רבו או שהמחאה נכשלה.
עזבו אומרים, כמה חוקים אנטי-דמוקרטים ועליות במחירים העבירו מאז שיצאנו לדרך?
כמה מאהלים פונו באלימות?
.
אתם יודעים, יש שני דברים שהופכים אותנו לפעילי מחאה/התעוררות/סביבה –
ההבנה שהמדינה והפלנטה נמצאות בתקופה רגישה, אפילו מסוכנת;
והשניה, והיקרה בהרבה, היא שיש לנו את הכח לשנות את זה.
מוטיבציה לעשייה היא עסקת חבילה –
היא מונעת ע"י התנועה אל עבר משהו שאנחנו מאמינים בו,
אבל נשארת בטווח הארוך רק אם יש תוצאות.
 ועל זה אני רוצה שנחשוב הפעם…
.
כולנו רוצים שיצטרפו אלינו עוד אנשים, אז בוא נבין את המלכוד 22 שאנחנו שבויים בו:
מצד אחד – המצב שאנחנו מנסים לשנות אותו הוא האדישות של העם. אנחנו רוצים שאנשים יתעוררו,
ויקחו חלק במאבק להחזרת המדינה לעם. עם פי עשר פעילים ממה שיש היום, אנחנו יודעים, היה אפשר להשיג הרבה יותר.
מצד שני – הסיבה המרכזית שאנשים לא מצטרפים זה כי הם חושבים שהמחאה מתה.
אנשים תמיד היו סקפטים לגבי היכולת שלהם לשנות כי הם מוחלשים ורגילים להיות פסיבים,
והם תמיד אומרים שהם יצטרפו כשכולם יבואו.
.
אחת המשימות המרכזיות שלנו היא להראות לאנשים את הפירות של הקיץ –
את מדינת ישראל החברתית שנמצאת פתאום בכל מקום למי שבעניינים, ויודע איפה לחפש.
אנשים רוצים לראות תוצאות?
בואו נספר להם על התהליך, שאנחנו מתרבים עם כל יום שעובר,
בואו נהפוך את זה למשימה שלנו לאסוף את כל החדשות הטובות הקונקרטיות שהמהפכה
שלנו ייצרה ועוד מייצרת –
קבוצות מחאה, יוזמות חברתיות, קואופרטיבים, עסקים חברתיים, שיח חדש וערבות הדדית –
ואפילו איגוד עיתונאים חדש שקם לו השבוע.
החלטתי להקדיש לכך דף בבלוג, שנקרא פירות המחאה, ואתם מוזמנם לבקר.
.
עכשיו בוא נחזור לחיינו –
כולנו רוצים עוד פעילות, ואני רוצה לעמוד כאן על נקודה קריטית:
כשאתם נותנים לאדם סקירה של כמה המצב רע, ומספרים לו על עוול, עוני,
פערי מעמדות, כנסת שנראית כמו ביה"ס תיכון, דמוקרטיה בסכנה ושפתאום צריך להלחם על זכויות נשים…
ובכן, אתם ולקחים את הסיכון שתפריעו לו קצת. שתנסו להוציא אותו מאיזור הנוחות שלו.
כמה פעמים קרה לכם התרחיש הבא –
זה לא סתם – לרוב האנשים אין כח להתעסק בשינוי כי זה נראה להם חסר סיכוי, מורכב,
נורא קר בחוץ, כי הם יהיו היחידים אבל בעיקר כי כרגע נח להם.
זה תפקידנו להמשיך את מה שהתחלנו במאהלים –
לעשות כיף, לבנות קהילה, להיות סיפורי הצלחה עם רגליים.
.
אחד הדברים החשובים לזכור זה שהמדיום הוא המסר –
האופן שבו אדם נחשף לידיעה מסוימת מכריע גם את טיב ההקשבה שלו
לידיעה, וגם למערכת היחסים שנוצרת בינו לבין המידע.
זוכרים פעם, לפני שהייתם פעילים? איך היו נראות ונשמעות לכם אז ההפגנות
ברדיו, בעיתון ובטלויזיה? רחוקות, צרות של "מישהו אחר", ובטח לא משהו
שאתם יכולים להשפיע עליו.
.
לכן זה חשוב להזמין אנשים לשיח משמעותי – 
שמוגדר הכי טוב ככזה שבו כל המשתתפים בשיחה משמעותיים.
זה יכול להיות חוג בית, או שיחה בבית קפה…
זה יכול גם להיות באוטובוס – אבל המפתח בלי ספק הוא להסתכל בעיניים,
להקשיב ולחפש במה שהאדם מולכם מספר לכם את מה שמפריע לו.
.
לא צריך את כל העם איתנו כדי להוביל מהפכה חברתית של לקיחת אחריות וערבות הדדית.
היתרון הבולט ביותר של האמת זה שהיא נכונה!
אנחנו צודקים – באמת יש כאן עוול, הוא ברור לכל, ובאמת אפשר לפתור אותו עם חזית חברתית מאוחדת!
אבל כמה אנשים צריך לדעתכם בשביל חזית כזאת?
אני הלכתי על המספר 3,000.
היום לאף מפלגה מרכזית בישראל אין כזה מספר של אנשים
עם מחויבות כפי שיש לנו.
.
תרשו לי לשתף אתכם בחזון שיש לי, עם תכנית מעשית עד מאוד.
 נניח שכדי לעשות שינוי צריך כ- 3,000 איש מחויבים, מאוחדים,
לוקחי אחריות מעשיים.
להם אני קורא הקרקע הפוריה. תתחילו לחפש אותם –
כי הם מתים להמצא על ידינו בדיוק כפי שאתם חיכיתם כל החיים עד
לתחושה המשכרת והנפלאה של מה שקורה לנו כבר חצי שנה.
.
את הרציונל שאני מביא כאן לפניכם, שטוב להדליק נר ולעסוק באנשים שרוצים ומחכים להקשיב לנו,
מאשר רק לקלל את החשיכה, בלי להציע או לנוע לעבר פתרונות בעצמנו –
את הרציונל הזה ניתן ליישם על תנועת המחאה השלמה, וגם על כל פרויקט בנפרד.
הוא פונה לכולם.
.
מתוך האנשים שמאוכזבים מהשיטה, למצוא קרקעות פוריות,
להזמין אותם לשיח משמעותי, לשבור איתם סופית את ההיאחזות במערכת,
להכיר להם את כל הדברים הטובים שקורים סביבנו, ולהזמין אותם ליצור או להצטרף ליוזמה חברתית –
שבתורה תאפשר לאנשים לחוות עולם חדש הלכה למעשה.. וחלק מהם יצטרפו לפעילות,
ויחפשו את הקרקעות הפוריות בסביבה שלהם.
.
כתבתי שבוע שעבר שנמאס לי מכל חצי הניסיונות לתקן את המצב,
ובאמת התכוונתי לזה. כמה ימים אחרי הגיע אלי אחד המיילים המדויקים
שקראתי בחיי. הוא פשוט ריכז עברונו את המעבר, תמונה אחר תמונה.
——————————————————————————-

אנחנו מתאחדים להפסיק ובמקביל מתאחדים לקיים: 

–         מניצול וזיהום כדור הארץ לבניית פרמקלצ'ר ואיזון סביבתי
–         מייצור אנרגיה מדלקים מאובנים לייצור אנרגיה טבעית חופשית וחינמית
–         מחסימת טכלונוגיות מתקדמות לאיפשור מהקיים בשפע לכולם
–         מייצור זול שנהרס/מתכלה מהר אל ייצור איכותי ויעיל
–         מרפואה מערבית שברובה חולה אל רפואה הוליסטית מאוזנת ובריאה
–         מייצור וצריכת תזונה קלוקלת ורעילה לקיום תזונה נכונה וטובה
–         ממשבר מים לאיסוף יעיל של מי גשמים וטל
–         ממערך חינוך סגור ומיושן למערך חינוך פתוח, עדכני ומהפכני, החוקר ומאפשר אהבת הלב הטבעית
–         לעורר האחד יחיד ומיוחד בכל אחת ואחד
–         משחיתויות וקשר הון שלטון למעגלי הנהגה מקומיים עד עולמיים
–         מעוולות ופגיעה בזכויות אדם בסיסיות אל צדק, שמירה על החברה ואהבת לרעך כמוך
–         מפגיעה בבעלי חיים למוסריות והגינות
–         מהסתרות ושקרים והדחקה אל חשיפות האמת ומודעות למה מחזיק את המצב הקיים והלא רצוי בקרב                 ה 99%
–         מריבוי עצום של ייצור ועבודות סרק הנולדות מתוך כך שהמשחק כיום הוא עדיין כסף, אל הפסקת עבודות ומוצרים שלא תורמים לנו באמת,
אדרבה אלה המזיקים לנו כאורגניזם אחד של החברה האנושית, החי, הצומח והקיים בכדור הארץ והיקום.
נפנה עצמנו מתודעת אינדיבידואליזם ונפרדות אל קהילות וקואופרטיבים המפשטים וממקסמים
את איכות החיים ומעלים רמתה.

——————————————————————-

‎"אלו שהתעוררו – עולם משותף להם.
ואילו כל ישן פונה רק לעולמו שלו"
– הרקליטוס

בחן את עצמך: האם אתה סוכן שינוי?

דמיינו שאתם על סיפון הטיטאניק;
הספינה הענקית, פלא הטכנולוגיה המודרנית של תקופתכם, גדושה באזרחים מכל הסוגים –
עשירים, עניים, צעירים, זקנים, אינטלקטואלים ופועלים קשי יום.
ההפלגה הארוכה שאורכת מספר רב של שבועות היא מהיבשת הישנה,
אל העולם החדש.

יש רק בעיה אחת – הטיטניק פגעה בקרחון, ובעוד כמה שעות היא עומדת לטבוע יחד
עם הקפטן, חדר המכונות, כל הציוד של הנוסעים, מערכות התקשורת שלה ואפילו הנברשות היוקרתיות.

הרעידה שהורגשה לפני חצי שעה מתחילה לעורר סקרנות,
וכל החשדות הישנים לגבי הקפטן והיכולת של חדר המנועים לקחת אותנו בבטחה עולים.
מיד מתחילים הנוסעים היותר מעורבים לנסות ולפלס את דרכם לגשר, ממנו יוכלו להביע את דעתם
כיצד צריך לנווט את הספינה. אחרים ממהרים בדרכם לחדר המכונות,
לפקח שם שהעבודה נעשית כמו שצריך, ולתת יד אם אפשר.
ויש כאלו שעוזרים ליישר מחדש את התמונות על הקיר, שיראה שלא קרה כלום.

אבל אתם יודעים שכל זה לא יעזור. הספינה טטבע, וכל המאמצים
הכנים של האנשים הטובים לא יוכלו למנוע את זה ממנה.

יש מספר קטן של אנשים שיודעים באמת מה קורה, אולי 2%.
והם מתפלגים מיד לשתי קבוצות –
אלו שממהרים לסירות הצלה, ומתחילים לתכנן מה יעשו כשיגיעו לחוף המבטחים,
ואפילו שנותרו עוד 3 שעות עד שהספינה טטבע, הם אינם רואים את עצמם עכשיו מתווכחים עם קטני אמונה;
והקבוצה השניה, לה נקרא סוכני השינוי – שממהרים להודיע לנוסעים וליקיריהם שהספינה טובעת.

סוכני השינוי נתקלים באתגרים רבים להם לא ציפו:
קודם כל לא מאמינים להם. הכרוז של הספינה הכריז שזו הייתה רק
תקלה טכנית ושהכול בסדר, והם מגלים שאנשים לא ממהרים להאמין שהגרוע מכל קרה.
הקטע המצחיק הוא שאנשים כל הזמן אומרים:
"מה יהיה עם כל המטען שלנו? איך נשים הכול במזוודה אחת".
"לא לוקחים מזוודות", אתם עונים, רק אחד את השני.
"יאללה בואו, יש מספיק מקום לכולם, והחבר'ה בסירות כבר מתכננים
מחדש את מסלול הנסיעה כדי להביא אותנו לארץ החדשה".

לך תסביר לאנשים שהחיים הנוחים שלהם בסכנה בלי להשמע תמוה.
לך תסביר לאנשים שזו אחראיות שלהם, ורק שלהם, להגיע בבטחה לחוף מבטחים.
ובאשר לבחן את עצמך –

ומהו תפקידם של סוכני שינוי?
הם יוצרים קשרים בין אלו שהשקיעו שנים של מחקר לטובת כלל האנושות,
לבין אלו שצריך להעביר להם את הידע.
הם לא תמיד מומחים במשהו יותר מאשר ליצור אמונה ושפה משותפת
עם הציבור, ויש להם תמיד ניצוץ פנימי של ידיעה שאף אחד ושום דבר לא יכולים לקחת.

אתמול הייתה לי שיחה מרתקת עם אחד הפעילים הוותיקים בארץ, ניר גירון,
שהפיק את פסטיבל אקטיביזם בשנתיים האחרונות.
הסיפור של ניר מרתק כי הוא נמצא בדיוק בין מה שהוא מכנה
"השחקנים הישנים" ל"שחקנים החדשים".

השחקנים הישנים הם העמותות, האירגונים, מנהלי הקרנות והגורמים במערכת
שחותרים לשינוי כי גם הם מבינים לאן היא לוקחת אותנו.
להם יש משאבים, ידע, קשרים, ניסיון ותקשורת פורמלית עם מנגנון המדינה.
הבעיה, הוא הסביר לי, שהשחקנים הישנים מודעים אליה, היא שהם לא מחוברים לשטח.
השחקנים החדשים מדברים בשפה שהם לא תמיד מבינים,
ויותר מזה, הם לא יודעים מה מעסיק אותם.

פעילי השטח, תנועת המחאה, שמכילה רוב של אנשים
שהתעוררו זה עתה, יכולה בהחלט להנות מהתמיכה הזאת בקידום
הערכים והיוזמות – כמעט כולנו מרוששים, וגם מי שלא
יכול להזדקק לכל עזרה כדי לקדם צדק בכנסת, באסיפות העממיות,
בתקשורת החברתית ובאסיפה הארצית.

אבל בוא נחזור רגע לאתגר שעלה כאן;
השחקנים הישנים לא מדברים לכאורה את השפה שלנו,
אפילו שהיינו מסכימים בקלות עם המשימות שלהם:
הם היו כאן כבר לפנינו עם צדק חברתי, סביבתי, זכויות אדם,
בע"ח, שלום וחינוך אלטרנטיבי. הם הצמיחו את היסודות הלוגיסטים
שהמחאה של הקיץ נתמכה על-ידם. איפה היינו היום בלי אגודת הסטודנטים,
דרור ישראל וכל העמותות ששמו כסף, חשבונות בנק שהיכלו תרומות,
ציוד, הקימו וניהלו מאהלים מאילת ועד דן?

הסיבה שהם לא מצליחים להרגיש מחוברים זה כי אנחנו בהחלט מצליחים
להביא משהו חדש שלא נראה כאן לפנינו… אתם מכירים אותו מהמאהל,
מהשיחות באסיפות הארציות ומהמדיה שלנו:
ההפך מהיררכיה, דמוקרטיה שטוחה/ישירה, מעגל במקום פירמידה.
אנחנו מסתכלים על אירגונים עם מנכ"לים וקשה לנו לראות אותם שותפים
אלינו, קרנות של פילנטרופים מריחות לנו מצביעות והעמותות
משעממות אותנו.

כל דור שמתעורר מביא איתו הבנות נוספות להבנות
של הדורות שהתעוררו לפניו – כנדבך על נדבך אנו עורמים איכויות
שמשקפות את הדהירה של התודעה לעבר שינוי השיטה:
זה התחיל עם איגודי עובדים לפני כמה מאות שנים, המשיך
למאבק מגזרי של נשים, שחורים ועוד, והתפוצץ בתודעה גלובלית
בשנות השישים. מאז התפכחה התנועה והגיעה למסקנה המרכזית
והחשובה ביותר – לא מחכים יותר למבוגרים שינסו לפתור.
לא רק שהם לא רוצים, הם לא יודעים איך.

לסיכום:
אנחנו בונים עולם חדש, ולא מתביישים להשתמש בכל מה שלעולם הזה יש להציע כדי לעזור.
אנחנו לא מחכים לאף אחד שיעביר חוק או יתן לנו הטבה.
אנחנו עובדים ביחד, אבל כל אחד מקפיד קודם על הפרויקט שלו.
אנחנו מביטים קדימה.
אנחנו יודעים את הדרך.
אנחנו סוכני שינוי.