הכול התחיל כשהייתי השבוע בפגישה עם פעילים מכל הארץ בתנועת המחאה.
הם הגיעו מחיפה עד באר-שבע, וכל אחד מהם הוביל יוזמה אחרת.
השיחה אורגנה ע"י אחד הפעילים שביקש לעשות סדר במתרחש במתנועת המחאה.
מה שהוא ביקש להעביר לא הייתה תכנית לפעולה משותפת, או אפילו הצעה להקמת אירגון משותף.
מה שהוא הציע זה שנתסכל אחרת על מה שאנחנו כבר עושים.
שינוי מבנה המאבק מפירמידה למעגל, השטחתו והפיכתו למשותף –
כאן הוא צייר מעגלים של היוזמות השונות לפי תחומים:
מדיה, עבודה מול הכנסת, עזרה למחוסרי דיור ואוכלוסיות מוחלשות,
הפצת אירועים של המחאה ויצירת פעילויות שטח והפגנות.
מנחה המפגש נתן לנו שלוש טיפים, או בעצם יותר נכון להגיד ביקש מאיתנו:
1) שנכיר את החברים סביבנו ואת פועלם.
2) שנחפש צרכים משותפים.
3) לתמוך אחד בפעילויות של השני – לפרסם, להושיט יד, או לפחות להגיב בצורה חיובית כשנשאלים.
"אפשר לדמיין שאנחנו בעצם כמו גוף אדם",
אמרה אחת הפעילות. כל אחד עושה את התפקיד שלו, ויש אינטואיציה שמכוונת את כולנו,
לא צריך הנהגה. המח הוא השילוב של כולנו למעשה.
אחת התובנות המרכזיות שנחתו עלי בשנים האחרונות היא שלמעשה,
כולנו פועלים בצוותים שונים באותה התנועה. למעשה, כולנו פעילים באותו אירגון ענק
ללא ידיעתנו ואנחנו ממלאים בו שורה כזאת רחבה של משימות, שלעיתים קשה להבחין בקו המחבר.
אבל התנועה קיימת, גדלה מיום ליום, והיא התנועה הגדולה בעולם, ובהיסטוריה של האנושות על הפלנטה הזאת.
מנקודת המבט הזו, ההוליסטית, אפשר להבחין בכמה חוקי יסוד בתנועה הזו.
- א' – מכיוון שמשאבים אדירים הושקעו במחקר, פיתוח, עשייה ופרסום בכל תחום,
טבעי להבין שכל כיוון שהתנועה שלנו הלכה בו הכרחי.
שום תחום לא פשוט "קרה על הדרך".
בכל מקום כזה היו הפגנות, מעצרים, שיחות אינספור לתוך הלילה,
פליטיקות, התבחבשות על מערכות קבלת החלטות ובעיות תקציב וגיוס משאבים ופעילים. - ב' – מתוך ההבנה הזו נשאלת השאלה:
"אם כל הפעילות הכרחית, מהו הכיוון המרכזי? כיצד נתאחד סביב מטרה משותפת?"
העובדה הפשוטה היא שכל אחד צריך לפעול בתחום שבו הוא הכי מבריק,
זריז, מחובר ואוהב. כך הוא גם הכי מאושר, וגם הכי יעיל.
הדרך של התנועה לספר לך שאתה בכיוון הנכון היא בכמה אתה נלהב
לגבי מה שאתה מקדם/מתעסק איתו.
ולגבי השאלה – הכיוון המרכזי שכולנו פועלים ממנו הוא מהלב.
ניסיונות רבים לאירגוני גג ואיחוד המחאה נעשו ועוד יעשו,
אבל מי שיצליח להוביל את המהלך הזה יצרתך לסחוף את הפעילים השונים מהלב,
ולא מהמח. - ג' – אף אחד מהתחומים בהם אנו פועלים, בין אם חברתי או סביבתי,
מניעת חוק או יצירתו אינו יכול להגיע להצלחה שלמה לבדו.
הצלחה של כל אחד מהגורמים תלויה באחרים,
וכאשר היא מתרחשת תורמת לתחומים סביבה.
חברה שיווינית גם מטפלת יותר טוב בכלכלה, בחינוך,
בסביבה וגם תלויה בכל אלה.
אנו ניצבים בפני שאלת מערכת היחסים בינינו.
המטרה היא לשמור על איזון בין קשר עם גוף המחאה כולו,
לבין האיבר שאתם. על כך כמובן אפשר להגיד:
ולקדם את היוזמה שלי כאילו אין תנועה".
נוכחות ברשת, ייצוג חוקי, אירגון מתנדבים, טכנולוגיה ודפוס הם רק חלק מהדוגמאות לנקודות השקה שיכולות ליצור שיתופי פעולה טבעיים.
הוא איך להעביר את המסר שלו הכי טוב, איך להסביר את עצמו, ואיך להפיץ ולהניע אנשים מאדישות לפעולה.
והתרחיש הבא, שבו נתקלנו כל אחד בקיר שלו, הוא המשותף ביותר לכולנו…
זה קריטי להבין למי המטרה שלך הכי נוגעת – ולפנות אליהם.
הצוות שועבד איתך הוא הכלי החשוב ביותר בנושא,
וזה נחשב גדולה להצליח לשלב כמה שיותר אנשים בפעילות כלוקחי אחראיות.
כלומר – ככל שיש יותר מחויבים ללפיד, כך האור שלו גדול יותר.
אל תבזבו את זמנכם בויכוחים עם אנשים שלא רוצים להקשיב,
יש המון אנשים שמחכים לכם. שרוצים לעשות, ולא יודעים איך לשאול.
אתם עלולים להתפלא מנדיבותם של אנשים כשהם פוגשים מטרה שמוצאת חן בעיניהם.
אל תהססו להיות חולמים. חייבים להרים את הראש מדי פעם מהסביבה המוכרת
ולראות כמה עשייה מתרחשת סביבנו. אין מראה מרומם יותר מלהבין שאתה חלק
מהתנועה הגדולה בעולם.
זה תלוי בכם, ולא על מישהו אחר, מכיוון שבזה אין מורה, אין תלמיד; אין מנהיג; אין גורו; אין מאסטר; אין מושיע.
את/ה בעצמך המורה והתלמיד, המאסטר. אתה הגורו, אתה המנהיג. אתה הכול."
– קרישנמורטי
לא מדובר בקמפיין אחד, או באיזה ספרינט.
זה שינוי תודעתי, פנימי וחיצוני, וזה לוקח זמן.
תנשמו עמוק לפעמים, מותר.
הקונספירלה 
